מתי זכאי עובד לתבוע ולקבל את זכויותיו מבעלי חברות שהעסיקו אותו

זכויות עובד
זכויות עובד

מתי יכול עובד לתבוע במישרין את בעלי החברות שהעסיקו אותו לאחר שהחברות המעסיקות התגלו כחדלות פרעון או סרבו לשלם עבור זכויותיו הסוציאליות של העובד ?

רקע


אדם מקים לעיתים חברות ומעביר פעילות מחברה לחברה על מנת לחמוק מחובות לנושים, לעובדים ולרשויות המס. מספר עובדים בענפי השמירה והניקיון תבעו את הבעלים ומי שהיה "הרוח החיה" בחברות בהן הועסקו לאחר שהם הועברו מחברה לחברה. החברות אליהן הועברו העובדים לא הכירו בזכויות שנצברו בחברות הקודמות וחלקן הפכו לחדלות פרעון. כך נצבו העובדים בפני "שוקת שבורה" כשלא שולמו להם התשלומים על פי דין כגון פיצויי פיטורים , פידיון ימי חופשה, הפרשי ימי הבראה, הפרשי פנסיה ועוד.

האירוע


לאחרונה נדנו בבתי הדין לעבודה לרבות בבית הדין הארצי לעבודה מקרים בהם הועברו עובדים מחברה לחברה על פי הנחיית בעליהן. הוכח שהמטרה שעמדה מאחורי שינויים אלה הייתה התחמקות מתשלום לנושים לרבות לעובדים עצמם עבור הזכויות המגיעות להם על פי דין.

התובעים ביקשו "להרים את מסך ההתאגדות" כלומר לתבוע אישית את הבעלים של אותן החברות וזאת על אף הכלל שעובד רשאי לתבוע את מעסיקתו בגין קיפוחו ואי תשלום עבור זכויותיו הסוציאליות. באחד המקרים הועסק העובד במשך למעלה משנתיים בידי ארבע חברות שונות.

בית הדין הארצי לעבודה קבע כי על אף הכלל שחברה הינה אישיות משפטית נפרדת ניתן במקרים מסוימים לייחס חוב של חברה לבעל מניות בה. בתחום יחסי העבודה הוכרו במקרים של הקמת עסק הממשיך פעילות של חברה כושלת במטרה לרוקנה מנכסיה או להתחמק מתשלום חובות לספקים ועובדים כמצדיקים "הרמת מסך" וחיוב הבעלים באופן אישי בתשלום עבור זכויות העובדים.

בית הדין הארצי הוסיף וקבע כי עובד אינו אבן על לוח המשחק של מעבידו. ניהול עסק באופן שהעובד נע ונד בין גופים שונים לפי נוחיות המעסיק בבחינת היום פה ומחר שם – אינו עולה בקנה אחד עם חובת תום הלב המוטלת על המעסיק.

במיוחד ניתן וראוי "להרים את המסך" בין החברה לבעליה כאשר כל אותן חברות נכשלות בעסקיהן והעובד מוצא עצמו מול שוקת שבורה. בחלק מהמקרים שנדונו כלל לא עדכנו את העובדים כי הם הועברו בין חברות שונות הגם שנותרו באותו מקום עבודה ובאותו תפקיד.

בחלק מהמקרים רשם הבעלים את המניות בחברות על שם "אנשי קש", אולם בית הדין פסק שאין בכך כדי למנוע מלחייב את הבעלים האמיתי בחברה בחובותיה כלפי העובדים.


מסקנות


במקרים בהם הועסקו עובדים במשך תקופה בידי מספר חברות הנשלטות בידי אדם מסויים אשר שימש "הרוח החיה" בהן (אף אם לא הופיע כבעל מניות ברישומי רשם החברות) והתברר כי העברתם מחברה לחברה מבחינה רישומית בלבד נבעה מרצון להתחמק מחובות לנושים ולעובדים, ניתן במקרים המתאימים לבקש את "הרמת המסך" בין החברה לבעליה ולתבוע את הבעלים ולחייבם אישית לשלם לעבוד עבור זכויותיו שלא שולמו בידי החברות שפעילותן הופסקה או הפכו לחדלות פרעון.

ראה: עע (ארצי) 41428-01-13 שחם נ' ביטון (ניתן ב – 10.5.18 פורסם בנבו)


אני עומד לרשותכם ואשמח לסייע בכל עת ובכל שאלה או סוגיה משפטית.

בברכה,

עו"ד ד"ר אריק אריאל
03-5628267
http://www.arieladv.co.il


השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם