פסק דין בעניין פרטיותו של העובד בתיבת הדוא"ל שלו

פרטיות עובד במקום העבודה
פרטיות עובד במקום העבודה

הנדון: פס"ד בעניין פרטיותו של העובד בתיבת הדוא"ל שלו

 

  1. ביום 8/2/11 ניתן בבית הדין הארצי לעבודה פסק דין משמעותי ביותר ותקדימי שעניינו הנחת הכללים החלים על המעסיק בקשר לשימושי המחשב במקום העבודה, לרבות תכתובת דוא"ל של העובד (ע"ע 90/08 טלי איסקוב ענבר נ' מדינת ישראל – הממונה על חוק עבודת נשים). 
  1. מדובר למעשה בשני ערעורים (של שני מעסיקים) שהוגשו בבית הדין הארצי לעבודה. המעסיק הראשון (בתיק טלי איסקוב) ביקש להציג תכתובות דוא"ל ששלחה העובדת מתיבת דוא"ל שסופקה לה על ידי מקום העבודה (מסמכי קורות חיים). תכתובת הדוא"ל הייתה הוכחה לכך שהייתה זו העובדת ששלחה קורות חיים למקומות עבודה פוטנציאליים בזמן העסקתה ולכן היא זו שיזמנה את סיום העבודה ולא היה מדובר בפיטורי עובדת בשל הריונה. 
  1. בתיק השני (אפיקי מים), ביקש המעסיק להציג כראיה תדפיסים מתכתובות דוא"ל ששלח עובד מתיבת דוא"ל אשר הועמדה לרשותו על ידי המעסיק, וכן מתיבת דוא"ל חיצונית-פרטית של העובד, אשר הופקו מהשרת האלקטרוני של החברה, לשם ביסוס טענות בקשר לפעילותו הפוגענית של העובד. 
  1. הכללים שהונחו בפסק הדין עוסקים בזכות הקניין, בפררוגטיבת הניהול, בחופש הפרטיות ובאבחנה בסוגי תיבות הדוא"ל: 
שימוש במחשב: על המעסיק לקבוע כללי אסור ומותר בשימוש במחשב וביישומיו, לרבות איסור מפני שימוש באתרים מזיקים (על פי שיקול דעת המעסיק). במסגרת זו, רשאי המעסיק להשתמש בטכנולוגיות שמטרתן לחסום מלכתחילה שימוש בלתי ראוי שעושים העובדים במחשב תחת מעקב ולקבוע את סוגי הטכנולוגיות שישמשו במקום העבודה למעקב אחר שימוש של העובדים במחשב. על המעסיק לקבוע מדיניות בכל הנוגע לניהול תיבות דואר אלקטרוני במרחב הווירטואלי בעבודה, ולהביא לידיעת העובדים, באופן מוסמך ובבירור, את כללי המדיניות שהתוותה. על המעסיק לכלול מדיניות זו במפורש בהסכם העבודה של העובד, כמו גם בהנחיות פנימיות, בהסדר קיבוצי או בהסכם הקיבוצי, לפי המקרה.

 

דוא"ל: בית הדין הארצי קבע אבחנה בין שני סוגי תיבות דוא"ל:


א.  תיבה בבעלות המעסיק - שני סוגים: 

 

  1. תיבת דוא"ל מקצועית - תיבה המיועדת לצרכי עבודה בלבד ולעובד אסור לעשות בה שימוש לצרכים אישיים. המעסיק רשאי לקיים פעולות ניטור ומעקב בתיבה, כולל חדירה לתכתובת המקצועית שבה, בכפוף לעקרונות כלליים של תום לב, מידתיות, סבירות, ורלוונטיות, ובתנאי שמסר לעובדים מראש הודעה מפורטת על המדיניות הנוהגת במקום בכל הנוגע להתנהלות בתיבת הדואר המקצועית. למרות האמור לעיל, אם קיימת בתיבה זו תכתובת אישית של העובד בניגוד למותר (עליה ניתן ללמוד מנתוני תקשורת כדוגמת זהות הנמענים, כותרת הנושא של התכתובת, סוג פורמט הקובץ המצורף לתכתובת, וכיו"ב), אין המעסיק רשאי להיכנס לנתוני התוכן של התכתובת האישית של העובד ולהפר בכך את פרטיותו של העובד. כניסה לתוכן התכתובת האישית תותר רק במקרים חריגים (כגון מקרים בהם קיים חשד סביר להתנהגות פלילית או פוגענית מצד העובד), רק לאחר שמוצו אמצעי מעקב חלופיים ופוגעניים פחות מהחדירה לתוכן התכתובת האישי, וגם אז - על המעסיק לבקש, ולקבל, מראש את הסכמת העובד לכך. נדרש כי הסכמת העובד תהיה מפורשת, ומדעת, ותינתן הן למדיניות הכללית של מעקב על נתוני תקשורת ותוכן, והן לכל פעולה ופעולה של חדירה לתוכן התכתובת.

 

  1. תיבת דוא"ל אישית ו/או תיבת דוא"ל מעורבת - בשונה מן התיבה המקצועית, המעסיק אינו רשאי לקיים פעולות מעקב אחר התכתובת שמקיים העובד לצרכיו האישיים בתיבה האישית או בתיבה המעורבת. כמו כן, למעסיק אסור לחדור לתוכן התכתובת האישית שמקיים העובד בתיבות אלה, למעט בנסיבות חריגות (כגון חשש רציני, או ביסוס סביר לפעילות פלילית או פוגענית מצד העובד). גם בנסיבות הללו, חדירה לתכתובת הפרטית של העובד תהיה בכפוף לעקרונות הכלליים בדבר לגיטימיות, מידתיות, צמידות למטרה, ושקיפות, ורק לאחר שהמעסיק נקט באמצעים טכנולוגיים חודרניים פחות, המעידים על שימוש בלתי ראוי של העובד בטכנולוגיות שהועמדו לרשותו לצרכי עבודה. כמו כן, נדרשת הסכמתו הספציפית של העובד, מדעת ומרצון חופשי, לכל פעולת חדירה של המעסיק לתוכן התכתובת האישית שלו.

 

במקרה בו לא ניתנה הסכמת העובד לפעולות מעקב בתיבה אישית או מעורבת (למרות שהתקיימו התנאים המצדיקים זאת), רשאי המעסיק לבקש סעד מבית הדין לעבודה.  

 

ב. תיבה בבעלות העובד

 

המעסיק רשאי להתיר לעובד לעשות שימוש בתיבה חיצונית-פרטית המצויה בבעלות העובד לצרכיו הפרטיים, במרחב הווירטואלי במקום העבודה. במקרה זה, אסור למעסיק לקיים מעקב כלשהו אחר הנעשה בתיבה זו, לרבות לא מעקב תקשורת.  מדובר באיסור מוחלט! במקרים קיצוניים המעסיק יוכל לפנות לבית הדין האזורי לעבודה בבקשה לסעדים.

 

מסמכים שנמצאו בפח: מעסיק יכול לעשות שימוש במסמכים שהעובד זרק לפח שכן נקבע כי פח האשפה נחשב, כ"רשות הרבים" ולעובד אין ציפייה סבירה לפרטיות במקום זה, ולכן רשאי המעסיק לערוך חיפוש פיזי בפח האשפה. עם זאת, ישנה אבחנה בתוך המסמכים שנמצאים בפח: האם מדובר במסמך שהופק ממקור וירטואלי אסור (מתוך תיבת דוא"ל פרטית), לא ניתן יהיה לעשות שימוש במסמך ללא רשות מהעובד אפילו שמדובר בהרד-קופי ושנזרק לפח. החריג הוא אם מתקיים אינטרס לגיטימי של המעסיק, בסבירות, במידתיות וכד'. גם כאן, במקרה בו לא ניתנת הסכמת העובד, רשאי המעסיק לבקש סעד מתאים מבית הדין לעבודה.


 

  1. פסה"ד: בית הדין הארצי קיבל את ערעור העובדת, פסל את הקבילות של תכתובות האימייל כראיה משפטית והורה להוציאן מתיק בית הדין האזורי. שופטי ביה"ד הארצי שקיבלו את ערעורה של איסקוב קבעו כי "חדירת החברה לתכתובת אישית של העובדת בתיבת הדואר שהוקצתה לשימושה נעשתה בלי שהעובדת נתנה את הסכמתה המפורשת ומרצון, וזו פגיעה בפרטיותה... חדירת החברה לתכתובת האימייל האישית של העובדת היא פסולה ואין חלות עליה ההגנות שבדין, גם אם אותה תיבה שימשה כתיבה מעורבת, לצורכי עבודה ולצרכיה הפרטיים של העובדת כאחת".

 

 

בברכה,

עדי ינקלביץ, עו"ד

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם