חוק הגנת השכר (תיקון מס' 24)

חוק הגנת השכר (תיקון מס' 24), התשס"ח-2008

ביום 6.7.2008 פורסם חוק הגנת השכר (תיקון מס' 24), התשס"ח-2008, המתקן את חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 (להלן – החוק). להלן עיקרי התיקון (שתחולתו מיום 1.2.2009, למעט אחד מסעיפי העונשין שתחולתו מיום 6.7.2008).

פנקס שכר ותלוש שכר

מעביד חייב לנהל פנקס שכר ולמסור לכל עובד בכתב תלוש שכר.

פנקס שכר = פנקס בדבר שכר העבודה המגיע לעובדים ופרטי השכר ששולם להם.
תלוש שכר = רישום נתונים מתוך פנקס השכר, המפרט את פרטי השכר ששולם
לעובד.

פרטי השכר בפנקס השכר ובתלוש השכר יכללו את פרטי השכר ששולם לעובד, תקופת התשלום, השכר ששולם לעובד, הניכויים, פרטי הפירעון, שכר מינימום לחודש ושכר מינימום לשעה (המעודכנים לתקופת התשלום), כפי שהם מפורטים בתוספת לחוק (פירוט משמעותי וגורף).
העברת סכומים שנוכו משכר

מעביד שניכה סכומים בהתאם לסעיף 25 לחוק הגנת השכר (כגון – תשלומים שוטפים לקופת גמל), יעביר את הסכום לייעודו בתוך 30 ימים מהיום שבו רואים כמולן את השכר שממנו נוכה.

עונשין

1. מעביד שלא מוסר לעובדו תלוש שכר עד למועד הקובע כהגדרתו בחוק הגנת השכר, כמפורט לעיל (עבירה של אחריות קפידה), דינו – מחצית הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (26,100 ₪ נכון ליוני 2008) ובנסיבות מחמירות – כפל הקנס.

2. מעביד שמוסר לעובדו תלוש שכר שלא נכללים בו פרטי השכר ששולם לעובד, כולם או חלקם, כמפורט לעיל, דינו – מחצית הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (ובנסיבות מחמירות – כפל הקנס).

3. מעביד שניכה סכומים משכרו של עובד בניגוד לסעיף 25 המפורט לעיל, דינו – מחצית מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין (67,300 ₪ נכון ליוני 2008) ובנסיבות מחמירות – כפל הקנס.

4. מעביד שניכה סכומים משכרו של עובד ולא העבירם למי שלו יועדו הסכומים, דינו – מאסר שנתיים או קנס פי 5 מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין (ואם בנסיבות מחמירות – מאסר 30 חודשים או קנס פי 6 מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין). תחולת סעיף קטן זה מיום 6.7.2008. הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) הינו בגובה 202,000 ₪, נכון ליוני 2008.

אחריות נושא מישרה בתאגיד

נושא מישרה = מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.

נושא מישרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת העבירות, שבצידן עונשים, המפורטות לעיל בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו. המפר הוראה זו דינו – מחצית הקנס הקבוע לאותה עבירה.

נעברה עבירה מהמפורטות לעיל בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו האמורה לעיל, אלא אם כן הוכיח שעשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה.

סמכות שיפוט וסעדים

לבית הדין לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות חוק זה, והוא רשאי לפסוק פיצויים בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין, נוסף על כל פיצוי או סעד אחר.

(1) מצא בית הדין לעבודה כי המעביד לא מסר לעובדו, ביודעין, תלוש שכר עד המועד האמור, או כי המעביד מסר לעובדו, ביודעין, תלוש שכר שלא נכללים בו פרטי השכר ששולם לעובד, כולם או חלקם, בניגוד להוראות החוק, רשאי הוא לפסוק לעובד פיצויים שאינם תלויים בנזק (להלן – פיצויים לדוגמה), בשל כל תלוש שכר שלגביו פעל המעביד כאמור.

(2) מצא בית הדין לעבודה כי המעביד ביצע הפרה כאמור בפסקה 2.1 בשני חודשים לפחות בתקופה של 24 חודשים, חזקה היא כי המעביד ביצע את ההפרה ביודעין, אלא אם כן הוכיח המעביד אחרת.

(3) פיצויים לדוגמה כאמור בפסקה 2.1 יהיו בסכום שלא יעלה על 5,000 שקלים חדשים, ואולם רשאי בית הדין לעבודה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפסוק פיצוי בסכום אחר.

(4) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו של עובד לפיצויים או לכל סעד אחר לפי כל דין, בשל אותה הפרה; ואולם בית הדין לעבודה לא יפסוק פיצויים לפי סעיף קטן זה, בתובענה ייצוגית כמשמעותה בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו – 2006.

נטל הוכחה

1. בתובענה של עובד לתשלום שכר עבודה, לרבות גמול שעות נוספות או גמול עבודה במנוחה השבועית, שבה שנויות במחלוקת שעות העבודה שבעדן נתבע השכר, תהא חובת ההוכחה על המעביד כי העובד לא עמד לרשות העבודה במשך שעות העבודה השנויות במחלוקת, אם המעביד לא הציג רישומי נוכחות מתוך פנקס שעות עבודה, ככל שהוא חייב לנהלו.

2. על אף האמור בסעיף קטן (1), היתה התובענה לתשלום שכר עבודה בעד גמול שעות נוספות, תהא חובת ההוכחה על המעביד כאמור באותו סעיף קטן, רק בעד מספר שעות נוספות שאינו עולה על 15 שעות נוספות שבועיות או שאינו עולה על שישים שעות נוספות חודשיות.

3. בתובענה של עובד שעילותיה השנויות במחלוקת הן אי תשלום גמול שעות נוספות, גמול עבודה במנוחה השבועית, דמי חופשה, תמורת חופשה או פדיון חופשה, דמי הבראה או דמי נסיעות, והמעביד שחייב במסירת תלוש שכר לפי הוראות סעיף 24 לחוק, לא מסר לעובד תלוש שכר, או מסר לעובד תלוש שכר שלא נכללו בו הרכיבים האמורים, חזקה היא כי נקבע לעובד שכר כולל בניגוד להוראות סעיף 5 לחוק, ככל שהוא חל עליו, ויראו בשכר ששולם לו כשכר רגיל, שהרכיבים האמורים אינם כלולים בו, אלא אם כן הוכיח המעביד אחרת.


לאתר של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה