הכשרה במקום העבודה

הכשרה במקום העבודה

מעסיקים רבים שולחים את העובד בתחילת העסקתם להכשרה על חשבונם ובתמורה נדרש העובד להתחייב לעבוד במקום העבודה מספר שנים או לשפות כספית את המעסיק אם מתפטר לפני המועד.

יש לזה, כמו לכל דבר שני צדדים: צד העובד וצד המעסיק ואפילו צד שלישי: צד ביה"ד לעבודה.

מבחינת המעסיק – הוא השקיע כסף ולפעמים ההכשרה אף תשמש את העובד לכל החיים ואצל המעסיקים הבאים (למשל רישיון נהיגה על רכב כבד שעולה אלפי שקלים) ולכן המעסיק רוצה תמורה בעד זאת, לא בכסף אלא בעבודה.

אלא שבגלל שהעבדות אינה חוקית, קיים סעיף פיצוי בהסכם לפיו אם העובד רוצה להפסיק לעבוד = אין בעיה = תשלם את הדלתא היחסית שנשארה עד תום התקופה.

איפה הבעיה ? מידתיות.
מעסיק מאבד את המינון לפעמים ובתי הדין לעבודה "עוזרים" לו בכך.
לא ניתן לאפשר למעסיק לחייב את העובד לעבוד 3 ו- 5 ו- 7 שנים לאחר תום ההכשרה.
זה לא מידתי big time וזה בעיקר מתנגש עם חופש העיסוק ופוגע בו באופן אסור.

חצי שנה של הגבלה או 8 חודשים או שנתיים יכולה להתקבל אבל זאת בתנאי-:

שבאמת מדובר בהכשרה מקצועית ולא במשהו שיותר דומה ל"חפיפה" רגילה במקום העבודה.

אין דין הכשרה מקצועית חיצונית, כדין הכשרה מקומית בתוך מתקני המעסיק כש"המדריכים" הם קולגות.

אין דין הכשרה של 4 חודשים או חצי שנה כהכשרה של שבוע (ועוד רק בבקרים).

אין דין הכשרה מקצועית שעלתה למעסיק 10,000 ₪ כדין הכשרה שלא עלתה לו יותר מ 100 ₪.

בגין ההכשרה מקצועית של מעסיק חייבות להיות חשבוניות במסגרת הוצאות מוכרות לעסק.

אין דין עובד משכיל, מבוגר ואיש העולם הגדול לדין עובד צעיר, חסר הבנה.

וכמובן צריך להחתים את העובד על הסכם בנושא הזה – שכן אחרת אין כל בסיס לפיצוי.