זכויות העובדת ההרה במקום העבודה – מגבלות מעסיק

זכויות העובדת ההרה במקום העבודה – מגבלות מעסיק

נתחיל בהתחלה: ראיון העבודה-

אסור למעסיק פוטנציאלי לשאול אותה שאלות בעניין הריונה, רצונה להרחיב את משפחתה, לכמה ילדים היא שואפת וכד'. חוק שוויון הזדמנויות בעבודה אוסר להפלות בין דורשי עבודה עקב הריון. לפי החוק, גם לא ניתן שלא לקבל את העובדת לעבודה ו/או לפגוע בה בגלל ניסיונה להיכנס להריון.

הרבה נשים חשות חוסר נוחות ללכת לראיון עבודה ואף להתחיל בהליכי מו"מ מתקדמים ולעבור תהליך של קליטה לעבודה מבלי לספר על דבר ההיריון שעדיין לא בולט לעין. ישנם מעסיקים שמייחסים לכך "חוסר הגינות" משווע, שמספר שבועות לאחר תחילת העבודה היא מספרת לו שהיא בחודש שלישי או רביעי ובעוד ארבעה חמישה חודשים במקרה הטוב (אם אין שמירת הריון) היא יוצאת לחופשת לידה.

מעסיק אחד פיטר עובדת כזאת וטען שהיא הפרה את חובת תום הלב ומנעה ממנו ידע ובכך הסבה לו נזקים. הוא הפסיד בתביעה: נקבע שרק אם עובדת נשכרת לפרויקט ספציפי שתחום בזמן שהיא ידעה שלא תוכל להשלים אותו בשל חופשת הלידה – אז ורק אז מדובר בהפרה של חובת תום הלב.

נעבור לתכנון: עובדת שמתכננת להיכנס להריון 

אינה מחויבת לספר זאת למעסיקה. זכותה של אישה להרות בכל עת, מבלי שהדבר ייחשב לחוסר הגינות כלפי מקום העבודה. הריון או הורות אינם נתונים רלוונטיים להחלטות המעסיק בדבר קבלה לעבודה, קידום או פיטורים.

מתי צריך להודיע? 

מועד רצוי ומועד חובה:

הרצוי: מצופה מהעובדת כי תודיע על הריונה בשלב שיאפשר למעסיק זמן סביר לצורך ההתארגנות הנדרשת. אם העובדת עדכנה את המעסיק בדבר ההיריון, ולאחר מכן הפילה מצופה שתגלה לו שכן מדובר בשינוי מצב שיכול להשפיע על קבלת ההחלטות של המעסיק.

חובה: סעיף )10א(' לחוק עבודת נשים קובע כי עובדת בחודש החמישי להריונה תודיע על כך למעסיק. כמו כן, עובדת החשופה במהלך עבודתה לחומרים מסוכנים, כהגדרתם בתקנות עבודת נשים התשס"א,2001- תודיע על הריונה בתוך 10 ימים מהיום שנודע לה עליו.

החל מהחודש החמישי להריון

אסור להעביד עובדת בשעות נוספות או ביום המנוחה השבועי, אלא אם הסכימה בכתב ומסרה אישור רפואי מגניקולוג. גם אסור להעביד עובדת בהריון החל מהחודש החמישי להריונה בעבודת לילה, אם הודיעה בכתב כי אין היא מסכימה לכך. עבודת לילה פירושה עבודה ששתי שעות ממנה, לפחות, הן בטווח שבין 10 בלילה ל6- בבוקר.

היעדרויות מותרות

עובדת בהריון רשאית להיעדר מעבודתה במהלך חודשי ההיריון בנסיבות המפורטות בסעיף 7 לחוק עבודת נשים, ובכפוף לקבלת אישור רפואי מתאים:

לצורך בדיקות שגרתיות בהריון, עובדת במשרה מלאה רשאית להיעדר עד 40 שעות במשך כל תקופת ההיריון ללא ניכוי משכרה. עובדת במשרה של עד 4 שעות ביום רשאית להיעדר עד 20 שעות במשך כל תקופת ההיריון ללא ניכוי משכרה.

היעדרות העובדת בגלל "שמירת הריון" אינה מזכה בשכר (אלא בגמלה מאת הביטוח הלאומי).

עובדת הנעדרת בגלל מצב רפואי הקשור להריונה, היעדרותה תיחשב כימי מחלה ולעובדת ישולם שכר בהתאם לחוק דמי מחלה ובהתאם לימי המחלה הצבורים לזכותה (אלא אם היא זכאית לגמלה לפי חוק הביטוח הלאומי, או לזכויות מיטיבות בהסכם קיבוצי או חוזה עבודה.(

שמירת הריון

חל איסור לפטר עובדת שנמצאת בשמירת הריון. הדרישה לקבלת היתר לפטרה חלה גם במקרה הזה.

היעדרות בגלל "שמירת הריון" לא תפגע בזכויות הקשורות לוותק בעבודה. היא תקבל גמלה אליה יתייחס המעסיק כשכר לכל דבר ועניין.
כך, למשל, תקופה זו תיחשב כתקופת עבודה לצורך חישוב פיצויי פיטורים. היעדרות עובדת בגלל "שמירת הריון" אינה מזכה בשכר (תקבל גמלה)

אישה שלא מקבלת גמלת שמירת הריון מהמוסד לביטוח לאומי או ממקור אחר, דינה של היעדרות כזו כדין היעדרות מפאת מחלה, ואם יש לה ימי מחלה צבורים היא תקבל דמי מחלה מהמעביד.

פיטורים

לא ניתן לפטר אישה בהריון העובדת במקום עבודתה מעל חצי שנה, אלא אם ניתן היתר מהממונה על עבודת נשים במשרד הכלכלה. הממונה בודקת כי אין קשר בין הפיטורים להריון.

פיטורי עובדת בהריון בטלים ללא היתר משרד הכלכלה (הממונה על עבודת נשים), בין אם המעסיק ידע על היהריון ובין אם לא.

הבעיה מתעוררת כאשר מדובר בעובדת העובדת במקום עבודתה פחות מחצי שנה. כאן רשאי המעסיק לפטרה ככל עובד רגיל, כל עוד אין קשר בין ההיריון לפיטורים. הנטל להוכיח כי אין קשר מוטל על המעסיק (למשל פיטורי צמצום).

בתקופת חופשת הלידה חל איסור מוחלט לפטרה. איסור הפיטורים לא מסתיים בלידה, וגם לאחריה אסור לפטר במשך 60 ימים. לימים הללו יש להוסיף את תקופת ההודעה המוקדמת המגיעה לעובדת בהתאם לחוק.
בעניין זה נפסק על-ידי בית הדין הארצי כי אין להתיר למעביד לפדות בכסף את תקופת איסור הפיטורים, ובכך לצאת ידי חובה. המטרה היא להחזיר את העובדת למעגל העבודה, להתמודד על המשכיות וקידום והישגים כאילו לא עזבה.

פיטורים שלא כדין יזכו את העובדת בפיצוי כספי כבד. היא תהיה זכאית ל-

שכר העבודה ממועד הפיטורים ועד הלידה – 150%;

פיצוי בגין הפסד דמי לידה;

שכר ל60-ימים שלאחר חופשת הלידה;

שכר לתקופה של 30 ימים נוספים בגין תקופת ההודעה המוקדמת;

נזק לא ממוני – בשיקול דעת ביה"ד, ושגובהו למעלה מ- 50 אלף שקל.

כך, לדוגמה, נפסקו 50 אלף שקל לסגנית מנהלת חנות אופנה, שחזרה מחופשת לידה ושובצה כמוכרת פשוטה בחנות. העובדת סירבה להורדה בתפקיד, ולפיכך פוטרה. בית הדין קבע כי יש קשר בין הפיטורים להיותה אם, ופסק לה, מעבר לפיצוי על אובדן השתכרות, פיצוי בגין הפרת חוק עבודת נשים וחוק השוויון, בהיקף של 50 אלף שקל.

מותר לפטר עובדת לאחר 60 ימים לאחר חופשת הלידה כפי הוראת החוק?

לא תמיד.
מספר פסקי דין ייחסו חומרה רבה לדווקנות של מעסיק בקשר לפיטורי עובדת מיד בתום 60 יום לאחר חופשת הלידה. אם המעסיק אינו מאפשר לעובדת,
כך נקבע, לחזור ולהשתלב בעבודה – לא ניתן להוציא בכלל מחשבה שההיריון וחופשת הלידה סיכנו את המשך עבודתה.

התפטרות בדין פיטורים

עובדת המעוניינת להתפטר לאחר לידה לשם טיפול בילד ו/או מציאת עבודה עם יתרון מובהק (שעות נוחות יותר, מיקום קרוב יותר, הכנסה טובה יותר) זכאית לעשות כן עד תשעה חודשים לאחר הלידה.
היא תהיה זכאית לפיצויי פיטורים כאילו פוטרה.